על מפלצת הכוח המשתלטת על הכלבנות, ומה מסתתר מאחורי התקנון.

את הרשומה הזו כתבתי לפני חודש ויותר. מאז קרו שני דברים: האחד - האסיפה הכללית של ההתאחדות הישראלית לכלבנות אישרה את ההצעה לשינוי תקנון שעליה כתבתי. השני - התקיימה אסיפה כללית נוספת. ליווה אותה מופע אימים של אחד מחברי ההנהלה שעמד וצעק על הנוכחים, נציגי כל העמותות החברות בהי"ל וכינה אותם רמאים, שקרנים וסוחרי כלבים. חלק מהנוכחים עזבו, אחת מנציגות החוגים התרגזה והתרגשה עד שכמעט התעלפה. בסופו של דבר לא עבר אף לא אחד מתיקוני התקנונים שביקשה ההנהלה להעביר. המופע הכוחני הזה שכנע אותי לפרסם את הרשומה בכל זאת, למרות שההצעה שעליה מדובר אושרה כאמור. עדיין, למרות שכבר מאוחר מידי, זה שיעור טוב על כוחנות ובריונות בחסות תקנונים.

כלב עם כוחות על: מנהיג, לא רודן. 

באוגוסט 2017 הגישה הנהלת ההתאחדות הישראלית לכלבנות הצעה לשינוי תקנון לאסיפה הכללית של העמותה. האסיפה הכללית הזו מונה עשרים ושישה נציגים של עשרים ושש עמותות, והם מצביעים ומשפיעים ומעצבים את פני הכלבנות המתועדת בישראל. בראש ההצעה נכתב:

עיקרם של שינויים אלו הם בהוצאת מירב הרכיבים השיפוטיים מהוועדות הביצועיות והעברתם אל הגוף השיפוטי הראשי במערכת.

וזאת לדעת, "הגוף השיפוטי הראשי במערכת" הוא בית הדין של ההתאחדות, שהדיינים בו הם משפטנים בחלקם, והם נבחרים על ידי האסיפה הכללית. מישהו חשב פעם שהתאחדות לכלבנות צריכה בית משפט פרטי משלה שישפוט וירשיע ויעניש כלבנים, שזה תחביבם ועיסוקם בשעות הפנאי. מאז אנחנו סובלים את הקשקוש הזה כבר עשרות שנים, ועם הזמן הדבר הולך ונהיה גרוע יותר. עכשיו שימו לב למילה הזו, "מירב". לא "כל" אלא "מירב". בואו נראה יחד מה מסתתר מאחורי המילה הקטנה והתמימה הזו, לכאורה. ההסבר הרשמי של הנהלת ההתאחדות להצעה מופיע גם הוא בראשית הדברים (הלשון העילגת והשגיאות במקור):

     בפועל בית הדין קורס מעומס פניות ובפועל מתבררת תופעה שבה עתירות בעלות חשיבות פחותה הדיון בהם נדחה שוב ושוב, אחרות פשוט לא מגיעות לשלב ביצוע. ברמת הבסיס אנו עדים לתופעות רבות שמקומן לא איתנו, ואשר העושים בהם אומרים לא פעם "נראה אותכם הולכים לבית הדין". ואכן, באין דיין אין דין וכל אחד הישר (או העקום) בעיניו יעשה. מצד שני בזירה ה"סוערת" ביותר, היא זירת הגידול ניתן לראות כי ועדת גידול "מבלה" את מירב זמנה בדיוני משמעת ותפקודה כוועדה מדעית נפגע. ביקורת נוספת על היעדר הפרדה מבנית בין הרשויות השונות של ההתאחדות. הדרך היחידה לטפל בבעיות אלו היא ע"י ביצוע מהפיכה ארגונית בכל מבנה בית הדין, זאת תוך כדי עמידה על שני העקרונות הבאים: הפרדה מיטבית בין ה"רשות המבצעת" לרשות השופטת" ומבנה ארגוני ונהלים ברורים שינגישו מחד את המוסד השיפוטי לכל צרכי המערכת ומצד שני לא יעמיסו עליו עומס בלתי אפשרי.

זה נכון. וועדת הגידול לא עומדת בלחצים בהיותה "הזירה הסוערת ביותר", והיא מבלה את זמנה בדיוני משמעת ותפקודה כוועדה מדעית נפגע. אחרי פתיחה שכזו כולנו היינו מצפים לראות שהתקנון בנוסחו החדש מוריד מהוועדה את הסמכויות המשמעתיות, החקירתיות, השיפוטיות ובעיקר את סמכות הענישה ומחזיר אותה לתפקידה המקורי – וועדה מדעית. אגב, תפקידה של הוועדה מוגדר בנוהל הגידול, שהוא חלק מתקנון ההי"ל:

אלו סמכויות ועדת הגידול המדעית (בסעיף זה "הוועדה"), ואלו תפקידיה:

1. דיון וקבלת החלטות בבעיות גידול שוטפת;

2. דיון ואישור תקנוני/נוהלי גידול משלימים של המועדונים ועריכת שינויים בהן, כל זאת, רק לאחר שתקנון/נוהל הגידול המשלים אושר בהצבעה באסיפה הכללית במועדון/בחוג הרלוונטי; 

3. דיון בהצעות לשינויים בנוהל הגידול של הי"ל, ואישורן, קודם להבאתם לאישור האסיפה הכללית של ההי"ל;

4. פיתוח תכניות איתור ומניעה של מחלות תורשתיות;

5. הוועדה תשמש כועדת אתיקה, בכל תלונה שתוגש כנגד מטפחי גזע, בעלי כלבים ומקדמי גזע, שנושא התלונה הוא חריגה מהוראות נוהל זה והתקנונים/הנוהליים המשלימים;

6. קידום מחקר כלבני עצמאי;

7. קשר עם הוועדות המדעיות של ה- FCI והפצת כל מידע גידולי ומדעי שיפורסם על ידן;

8. הוועדה תמנה, מתוך חבריה, תת ועדה לעניינים מנהלתיים שוטפים ולנושאי ספר הגידול, כמו כן, תגדיר הוועדה את תפקידי תת הוועדה;

9. הוועדה תדון, תחליט, תכריע ותפעל בכל עניין שבו היא הוסמכה מכוח נוהל זה לרבות נספחיו;

10. הוועדה תדון ותכריע בכל מחלוקת גידולית שנתגלתה בין מקדם גזע לבין בעל כלב או מטפח.

כשקוראים את עשרת הסעיפים האלה אפשר להבין ולקוות שההצעה הולכת להעיף את סעיף 5 מהרשימה, והוועדה ה"מדעית" תמשיך לעסוק בקידום שאר המטרות הכלבניות. אהה, כמה תמימה המחשבה הזו.

כלב שמשתמש בכוח שלו בתבונה, לא על מנת לשלוט באחרים.

בהמשכה של ההצעה הארוכה מופיע נוסח חדש לסמכויות וועדת הגידול המדעית:

לשם ביצוע תפקידיה, תהיה הוועדה רשאית לפעול כדלקמן :

 ...לקיים דיון, מיוזמתה או לאור תלונה, סביב מחלוקת / טענה גידולית הקשורה למימושו התקין של נוהל הגידול, של ההתאחדות הישראלית לכלבנות ותקנוני הגידול המשלימים של מועדוני ההתאחדות הישראלית לכלבנות. 

עד כאן, ניחא. דיונים זה טוב. אפשר ללבן בהם מחלוקות מקצועיות, להעלות רעיונות טובים, לשתף, להגיע למסקנות, לקדם ולהתקדם. אבל שימו לב להמשך המפתיע:

לשם דיון זה רשאית הועדה לדרוש מכל אדם או גוף הקשור לדיון לקבל לידיה תצהירים, עדויות והוכחות.

ממש פרק בסדרה הבולשת חוקרת. במחי כמה מילים הפכה הוועדה "המדעית" שלנו לשלוחה של האינטרפול. הנה היא דורשת מהמגדלים תצהירים, עדויות והוכחות לחפותם או לאשמת אחרים. בוגרי המדרשה לכלבנות הופכים לחוקרים מנוסים, יוזמים חקירות עומק ודורשים ראיות מהנאשמים שלפניהם (גם בחקירות שהם עצמם יזמו. אם אין לכם ראיות, מה יזמתם בדיוק? מסע דיג?). האם יש להם כלים מקצועיים לכך? לא. האם יש להם זמן לכך? בוודאי שלא. אבל הי, זה לא הם. זו מפלצת הכח והשררה שמרימה את ראשה המכוער. כל עוד ממשיכה הוועדה  את חקירותיה ואת משפטי השדה שהיא מנהלת באופן מדעי ובעזרת הכלים שחבריה למדו במדרשה לכלבנות, היא משמשת בינתיים גם השופט וגם התליין:

במידה ועולה מהדיון חשד סביר להפרה של התקנות השונות רשאית הועדה

1. רשאית הועדה להטיל עיצומים בהקשר הנדון, שהן מניעת שירותים מחבר ו/או חבר במועדון חבר, כל עוד מתנהלת בדיקה כמצויין בסעיף 65 זה, עיצומים אלו יוגבלו בכל מקרה לזמן של שנה אחת וזאת עד להחלטת בית הדין.

 2. היה והובאה בפני הועדה טענה כל שהיא הקשורה לביצועו התקין של נוהל הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות ו /או תקנוני הגידול המשלימים של מועדוני ההתאחדות הישראלית לכלבנות, רשאית הועדה:

א. לדחות את הטענה תוך כדי נימוק בכתב. 

 ב. להגיש תלונה לבית הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות  

ג. להפנות את הטוען אל בית הדין. בחרה הועדה באפשרות 3 זו, עליה לנמק בחירתה זו בכתב ולתיתה לידי הטוען.

אבל אין ספק שגולת הכותרת בהצעה הזו, החלק ההזוי ביותר שלה מסתתר כאן, בסעיף הקטן הזה:

3. כל המתנגד לשתף פעולה עם סעיפים א-ג הנ"ל דינו כמי המודה כי פעל בניגוד הרלוונטי לנוהל הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות ו/או לתקנוני הגידול המשלימים. על ועדת הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות להגיש תלונה לבית הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות שפסיקתו תהיה ברוח זו.

הסעיף הזה בהצעה מזכיר את הסעיף הכי יוצא דופן בחוק השיפוט הצבאי, זה שדורס ברגל גסה את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. סעיף מיוחד שקובע, בשם הצורך העליון לשמור על בטחון המדינה, שמי שלא מסכים להפליל את עצמו בעבירה אחת מסוימת עובר בכך עבירה שדינה שנתיים מאסר.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (תיקון מס' 16) התשמ"ג 1983: חייל שנצטווה להיבדק לפי סעיף 250 א' וסירב להיבדק, דינו מאסר שנתיים.

והמשפט  האחרון של ההצעה מחריד יותר מכל: 

על וועדת הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות להגיש תלונה לבית הדין של ההתאחדות  הישראלית לכלבנות שפסיקתו תהיה ברוח זו.

אתה הבנת את זה שטקר? וועדת הגידול ה"מדעית" שאין לה זמן לעסוק בענייניה המדעיים לקידום הכלבנות המקצועית, אבל יש לה זמן לחקור ולדרוש ולקרוא תצהירים ועדויות ולהטיל סנקציות – הוועדה הזו גם תכתיב לבית הדין את החלטותיו העתידיות: בית הדין לא ידרוש תצהירים ועדויות והוכחות אלא הוא יצטרך לפסוק "ברוח זו". אני לא יודע אם גם לכם, אבל לי עלה מכאן ריח של משטרים אפלים שבהם בתי המשפט והשופטים עושים מה שאומרים להם, בלי שיקול דעת ובלי לקיים הליך משפטי אמיתי בכלל.

מחריד לראות את ההצעה ההזויה הזו, הבריונית, המנוגדת לחוק והמנוגדת לכל מה שהוא כלבנות מקצועית. היא מחרידה בעיני כי היא מעידה כאלף עדים על חברי ההנהלה שהגו אותה ודרשו אותה וכתבו אותה והביאו אותה לאוויר העולם ועל תפיסת עולמם המעוותת. היא מחרידה בגלל המחשבה שעשרים ושישה הנציגים של העמותות החברות בהי"ל הצביעו – מחוסר הבנה או יותר גרוע, מתוך הבנה – ואישרו את ההצעה הזו. היא מחרידה כי מעולם לא נעשה ניסיון מסוכן כל כך לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי המגדלים והכלבנות המתועדת על מנת לתת כוח ושררה לכמה בעלי תפקיד.

ההצעה לא הועלתה לדיון באסיפה הכללית בחודש ספטמבר, אבל אושרה חודשיים אחר כך בלי ויכוחים. הרוח הנושבת במסדרונות ההי"ל היא רוח של בריונות וכוח. כל מה שאני יכול לעשות הוא לכתוב ולהאיר עם פנס אל תוך החושך הזה. אתם הקוראים יכולים לשתף ולהעביר, עד שהדברים יגיעו לנציגי העמותות שבכוחם להצביע. והם, הם יכולים לומר "עד כאן" ולהצביע נגד. הם היחידים שיכולים באמת לעצור את המפלצת הזו, מפלצת הכח והשררה.

דוגמא נוספת לשימוש בכוח בקור רוח.

תפסיקו כבר לצעוק ולצרוח עלינו, אתם שם בהנהלת ההתאחדות. תנו לגדל כלבים בנחת, תנו להנות מהתחביב הכלבני, מהכלבים, מהעבודה איתם. הפסיקו עם המשפטיזציה המיותרת הזו, הפסיקו לקחת לעצמכם עוד ועוד כח ושררה רק כי אתם יכולים. אין סיבה לזה, ובוודאי שאין שום צורך. גידלו כאן כלבים עשרות שנים לפניכם, בלי כל הקשקוש המשפטי ובלי כל החקירות, משפטי השדה וההוצאות להורג. תנו לחזור לימים היפים של הכלבנות, הימים שבהם אף אחד לא חשב שהוא יותר חכם וחזק או יותר ישר מאחרים ולכן הוא חייב להוכיח את זה. 

מבטיח שהרשומה הבאה תהיה על כלבים נטו, כאלה על ארבע שנובחים ומכשכשים בזנב. שנזכה לימים טובים יותר, ימים של כלבנות ולא ימים של בריונות וכוחנות.