הפיתון הבורמזי, השד הטסמני ועתידה של הכלבנות המתועדת

פעם קראו לזה "כלבנות גזעית" ולאף אחד לא היתה בעיה עם המונח. המגדלים היו ה"בחורים הטובים" במשחק, אלו שנשאו את שרביט הידע והאחריות. כלבים בריאים וחיוניים, טיפוסיים לגזעם היו המטרה האמיתית, לא גביעי הפלסטיק או הפוסטים ותמונות הניצחון המגוחכות בפייסבוק. גם לא הרווח הכספי. בימים ההם כשאמרת "כלבנות" היה ברור לכולם שהתכוונת לעיסוק בכלבים גזעיים. הכלבים הלא גזעיים נחשבו למשהו שקרה בטעות. טעויות קורות, אבל הן לא העיקר אלא המיעוט. המעט שבשוליים. היום נדחקת הכלבנות הגזעית, או בשמה החדש – "הכלבנות המתועדת" בעצמה לשוליים. המגדלים הפכו להיות "הבחורים הרעים" בסיפור. הכלבנות המתועדת היום היא במקרה הטוב לא יותר מאנקדוטה בעיני הציבור הרחב. במקרה הרע היא נחשבת לשימוש אכזרי בבעלי חיים למטרות מסחריות, ניצול כלבים לעשיית כסף, והמגדלים הפכו למושא ללעג ולקלס בקרב הציבור. אלו הנתונים שפרסם משרד החקלאות במסגרת מאגר הכלבים הארצי: השנה מספר הכלבים בסה"כ מספר הכלבים ה"חדשים" שנקלטו מספר ...