לא הולך בטל - קווים לדמותו של צעד

גיבור הסיפור שלנו היום הוא כלב ששמו גארן. גארן הוא דמות מתוך משחק מחשב – לוחם אמיץ מצוייד בחרב אדירה ומגן פלדה נגד קסמים וכישופים. והוא לא סתם לוחם, הוא בן למשפחת שומרי הכתר. בקיצור, חתיכת ייחוס. אבל גארן הכלבלב התקשה לעמוד בציפיות: הרגליים האחוריות שלו לא דחפו אותו לשום מקום.

סליחה שהקדמתי את המאוחר. בדרך כלל אני מדבר על תנועה של כלבים במופע חי, בהרצאה או בהדרכה של רכבות כלבים. הפעם החלטתי לכתוב ולהראות על המסך. הרשומה הזו מיועדת למיטיבי לכת שמתעניינים בתנועה של כלבים. בואו נצא לדרך.

גארן הוא כלבלב צעיר, עדיין לא בן שנתיים. כמו שתראו הוא מלאמוט. מלאמוטים בגיל הזה, בעיקר הזכרים, רחוקים מסיום הגדילה. העצמותשלהם עדיין מתפתחות והם עדיין מקבלים רוחב ומתחזקים. רוב בעלי הכלבים מתבלבלים וחושבים שבגיל הזה ובגודל הזה מדובר בכלב בוגר, אבל לא. גארן עדיין גור.

פגשתי את האיש של גארן, דניאל, ברכיבה. הוא הגיע בלי הכלב והיה פנוי לעזור לי לקום כל פעם שנפלתי מהאופניים. אביר על סוס לבן, או יותר נכון על אופניים. אחרי כמה ימים נפגשנו לשיחה על האסקים סיביריים ןעל גידול כלבים בכלל, ובסוף הפגישה הגענו לדבר על גארן ועל ההליכה שלו. "הוא לא הולך טוב. כואב לו אולי, אני לא יודע. לקחתי אותו לרופא והציעו לי טיפולים ואולי אפילו ניתוח. לא החלטתי מה לעשות".

תראה, ביקשתי ממנו, והוא הראה לי שני סרטונים מהטלפון.

בסרטון הראשון רואים את גארן הולך. באמת נראה שמשהו מאוד לא בסדר. הרגליים האחוריות שלו כמעט ולא זזות קדימה ואחורה אלא עולות ויורדות בצעדים מאוד קצרים. המפרקים ברגל כמעט ולא עובדים, הרגל לא נמתחת. כיוון שהרגליים האחוריות הן המנוע של הכלב ותפקידן לדחוף אותו – אם הן לא באמת זזות, כל הכלב לא באמת זז. 

אני אוהב להשתמש בפתגם "אדם המחזיק בידו פטיש, כל העולם נדמה עליו כמסמרים". כשמגיעים עם כלב כזה לוטרינר, עולות שאלות של רצועות קצרות, אנומליה בשלד, כן לנתח או לא לנתח. אין לי ביקורת - להיפך, וטרינרים לומדים הרבה שנים והם מיומנים לגלות בעיות רפואיות ולתת פתרונות רפואיים. חשוב לי מאוד להדגיש - שום דבר ממה שאני כותב כאן לא נועד חס וחלילה להחליף ייעוץ מקצועי של רופא וטרינר. אני לא וטרינר ואין לי שום ידיעה רפואית. אין תחליף לרופא טוב, ורופא טוב הוא אחד שיודע לאבחן נכון ולתת את הטיפול המתאים. אז מה מטרת הסיפור הזה? אני מנצל הזדמנות להציע אפשרות אחרת לשיקולכם. לא כתחליף לייעוץ רפואי, בנוסף. אולי בכלל אין כאן בעיה רפואית שצריכה התערבות רפואית, אלא משהו אחר?

כשראיתי את הסרטונים חשבתי שאם גארן היה הכלב שלי הייתי מנסה טכניקה אחרת שלקוחה מעולם הרכבות, העבודה והאימון הגופני. ראשית, אנסה להסביר מה אני חושב על ה"בעיה". נתחיל עם הסרטון הראשון שדניאל הראה לי:

 

כשמסתכלים על ההליכה של הכלבלב, כמו כל כלבלב אחר, קשה לראות מה הבעיה. העין שלנו לא רגילה להתמקד בהליכה וברגלים, אנחנו רואים בדרך כלל את כל הכלב. בעלי נסיון מצליחים לראות שיש בעיה אבל מעטים מצליחים לראות מה היא. אז בדיוק בשביל זה המציאו את הטכנולוגיה המתקדמת – הילוך איטי.

האטתי מאוד את הסרטון. שימו לב כמה מעט זמן נמצאת הרגל האחורית על הקרקע. יורדת – נוגעת – עולה. הכלב מתקדם מעט מאוד בכל צעד, התנועה לא יעילה בכלל ואין בה שום עוצמה.

 מה גורם לזה?

כל כלבן מתחיל יודע להגיד ביטויים כמו "חוסר זיוות", "חוסר איזון", "sickle hock" ושלל מונחים נוספים. אני מעדיף להשתמש בעברית קלה. לגארן יש באמת רגל ישרה מאוד והוא לא משתמש בה כמעט. ביקשתי מדניאל שישלח לי עוד סרטונים של גארן, שילבתי והאטתי. תסתכלו:

הכלבלב הדוגמן שלנו לא באמת הולך. הוא צועד על ביצים, באיטיות ובזהירות. הרגליים האחוריות שלו בקושי עושות משהו. לעומת זאת הוא עושה תנועות מיותרות עם האגן והגב. אולי זה פיצוי, אולי זו דרך להקל על עצמו, אי אפשר לדעת וזה גם לא מאוד משנה. הדבר שחשוב באמת נמצא במשפט הבא:

מלאמוטים , גזע שהתנועה היא המרכיב החשוב ביותר בחייו, לא יכולים להסתפק בתנועה "בערך". כמו גזעים אחרים בשביל לנוע בתנועה יעילה ושוטפת, עוצמתית וחסרת מאמץ, הם זקוקים לפעמים לשינוי בהרגלי התנועה שלהם. ממש כך: הם צריכים לפעמים, גם בגיל שנה ויותר, ללמוד מחדש ללכת ולסגל לעצמם הרגלים חדשים. למרות הנתונים הגופניים שלו גארן יכול לשפר מאוד את אורך הצעד שלו. הוא צריך להשתחרר מההרגל המגונה, ללמוד ללכת מחדש ולהפוך את ההליכה הנכונה להרגל. נשמע מסובך? האמת שזה הרבה יותר פשוט מללמוד ללכת מחדש עם רגל תותבת. תאמינו לי.

בשלב הראשון צריך להוריד מהירות. למידה יכולה לקרות רק במהירות הליכה, כשהכלב מוכרח לשים לב למה שעושות הרגליים שלו. צריך לשים עליו איזה ברקס שיאט אותו. אם נרתום את הכלב ונגרום לו ללכת בתנועות ארוכות ואיטיות המשקולת תפעיל התנגדות בכיוון המנוגד לכיוון התנועה ויקרו שלושה דברים: מסת השריר שלו תגדל, הרצועות יתארכו וטווח התנועה ישתפר, והכי חשוב – הוא יתרגל לתנועה היעילה יותר, בצעדים ארוכים.

דניאל נרתם למשימה וגארן נרתם לצמיג. הרתמה היא רתמה ייעודית למשיכת משקל: יש בחלק האחורי שלה מקל שמונע מהרצועות בצדדים להיסגר על הירכיים של הכלב. המאמץ מחולק על פני השלד כולו. אין לגארן ברירה אלא ללכת לאט, להשתמש ברגליים שלו לצעדים יותר ארוכים ולהפעיל כח על מנת להתקדם.

 

כבר בהליכה השניה של גארן עם הרתמה והצמיג אפשר לראות הבדל עצום. הסרטון הבא הוא הילוך איטי של גארן מושך צמיג בפעם השניה בחייו. כבר רואים כמה הרגל האחורית זזה קדימה אל מתחת למרכז הגוף, כמה היא נמתחת אחורה בזמן שהכלב מתקדם וכמה זמן היא נשארת צמודה לקרקע.

אל תמהרו. הגעתם עד כאן, קחו חצי דקה ותציצו שוב על הסרטון הקודם, זה של ה"לפני" ואז שוב בסרטון הזה.

שום דבר משלושת הדברים עדיין לא קרה: מסת השריר לא השתנתה, הרצועות לא התארכו והוא לא שינה שום הרגל. נו, בסך הכל ניסיון שני. ובכל זאת יש שינוי ניכר לעין וזו בעצם ההוכחה שזה אפשרי: בעוד חודשיים שלושה כשמסת השריר שלו תגדל והוא יהיה חזק יותר, הרצועות יתארכו והוא יהיה גמיש יותר, וההרגל הטוב יחליף את ההרגל הרע, גארן ילך אחרת לגמרי. הצעדים יהיו ארוכים, כל היציבה שלו תהיה יותר יפה ואפשר יהיה לתת לו את החרב והמגן שהוא ראוי להם.

אז מה היה לנו? כלבלב אחד צעיר שעדיין לא סיים את ההתפתחות הגופנית שלו, בעלים אחד ששם לב שמשהו לא בסדר, קבלת האפשרות שהבעיה אינה באמת בעיה רפואית שמצריכה בשלב הזה טיפול רפואי מורכב, וחזרה למקורות – לימוד הליכה מחדש תוך עבודה על הגדלת מסת שריר, הארכת רצועות ושיפור טווח תנועה והפיכת ההליכה הנכונה להרגל. בינתיים הכל נראה מבטיח, נעקוב ונשמח לראות שהכל יסתדר במהרה.

תודה רבה לדניאל על הרשות לעשות שימוש בכלבלב החמוד שלו ובסרטונים כדי לכתוב את הרשומה. בעולם שבו כל כך הרבה בעלי כלבים בטוחים שהכלבים שלהם אלופי העולם לפחות ואף אחד לא מוכן לחשוף את הקשיים או החסרונות שיש לכלב שלו זה לגמרי לא מובן מאליו. רק תודות לבעלי כלבים כמוהו אנחנו יכולים ללמוד ולהתקדם ולשפר את איכות החיים של הכלבים שלנו. 

כלבים נועדו לעבוד, לנוע, להיות בכושר ולחיות טוב וזו האחריות שלנו להבטיח שהם יקבלו את כל מה שהם צריכים. קחו את הכלב שלכם וצאו לעבוד.

הערה חשובה מאוד: כשמנסים לשנות הרגלי הליכה של כלב באמצעות תרגילים כמו משיכת משקל או רכבות חייבים לוודא שהתירגול אינו גורם לנזק ולהקפיד על מעקב רפואי. עבור גארן מדובר במאמץ מינימלי, והוא ימשיך להיות במעקב.