שתי חתונות ולוויה אחת - רשומת המשך על הכנעני, הכלב הלאומי
לכל דבר יש פעם ראשונה. לפני כמה ימים
העליתי רשומה לבלוג שלי תחת הכותרת "שתי חתונות ולוויה אחת", שעסקה בגזע
הכנעני. הטענה העיקרית שהעליתי שם היתה שאם הכנעני הוא חיית בר, הוא אמור להיות חיה
מוגנת על פי חוק, ואם רוצים לדבר על שימור הגזע צריך להתייחס לפרויקט כמו לכל פרויקט
של שימור בעלי חיים ושטחי המחיה שלהם. כצפוי, הדברים הכעיסו מאוד כמה אנשים והרשומה
גררה לא מעט תגובות קשות – כולל איומים שקיבלתי באופן אישי.
“אתה
עושה סלט מכל המושגים, ואז משתמש במושגים האלו כדי להסיק מסקנות. המושג חיית בר לא מתייחס לאוכלוסיות מטופחות שהתפראו! ... לכן - כנענים
אינם חיות בר, מקומם אינו בטבע, והערך של כלבים משוחררים בטבע – שלילי" כתב (ובצדק)
אסף מורן. ד"ר קרן רגאל, חברתי האהובה, כתבה "נראה לי שאף אחד לא ביקש להתייחס לכלב הכנעני כתת מין נפרד במשפחת
הכלביים, ולכן כל השאלות והדיון שהעלית בנוגע לחיות בר הוא כלל וכלל לא רלוונטי." היאלי
גרוס, מטפחת כנענים ואשה עם המון המון זכויות, כתבה "בשלהי שנות התשעים מירנה שיבולת פעלה
נמרצות לקבלת הכרה רשמית בכנעני כגזע לשימור, למרות שאינו חיית בר" והמסמך
שחיברה אז ד"ר תמר רון ברור לחלוטין בנקודה זו.
דברים דומים
כתבו גם אחרים. הרעיון להגדיר את הכנענים כחיית בר, בקונוטציה המשפטית שהעליתי, יחסל
לגמרי את האפשרות המעשית לטפח את הגזע במסגרת הכלבנות הגזעית. לא פלא שכל כך הרבה
תגובות חלקן אלימות, עלו לרשת.
אבל אחרי שהרוחות נרגעו, והסכמנו כל כך בקלות שלא מדובר בכלל, לא בעבר ולא היום, בחיית בר, בואו נעשה את הצעד האמיץ באמת ונמשיך למסקנות שהיושרה האינטלקטואלית מחייבת את כולנו לקבל. את החלק הזה בדיון אי אפשר היה לעשות בלי להרגיז אתכם קודם, ואני מתנצל.
יש לנו גזע כלבים לאומי שקיבל הכרה בינלאומית. לצורך העניין הוא לא שונה מעשרות גזעים אחרים ממדינות רבות שקיבלו הכרה דומה. אני אישית לא מכיר אפילו גזע אחד נוסף שבמדינת המקור שלו אפשר לאסוף אותו משטחי בר, נטול תעודות יוחסין לחלוטין, ולהכניס אותו לספר הגידול הרשמי. אולי אני טועה, אשמח אם תספרו לי (בצירוף קישור לתקנון המתאים, אחרת זו סתם רכילות).
כך או כך, יש שתי אפשרויות בלבד להמשיך בטיפוח הגזע:
האחת, לסגור את ספר הגידול ולהמשיך להשתמש במה שיש, והשניה – להשאיר אותו פתוח
ולאפשר קבלת כלבים שאינם מתועדים בהתאם לנוהל הגידול של ההי"ל ולהנחיות של ה-
FCI.
אם נבחר באפשרות הראשונה, הסתיים הדיון. יש לנו
מאגר גנטי קטנטן והכתובת שמספרת על הצרות בעתיד כתובה על הקיר. מעבר לזה, סיפורי החיפוש
וההצלה מהטבע יעברו מהעולם. לא יהיו יותר "כלבים מהטבע" והכנעני יהפוך
לגזע "רגיל". יהיו יותר, יהיו פחות, עם מחלות או בלי מחלות, ממש כמו
מאות הגזעים האחרים. גם בגזעים האחרים שהזכירו החברים כ"כלב לאומי" של
מדינות אחרות, השאר-פלנינה או הרועה הגרמני, אין שום דרך להוסיף לספר הגידול
כלבים חסרי תיעוד.
אני עובר ברשותכם לדון באפשרות השניה, כי היא האפשרות
המאתגרת באמת.
האפשרות להכניס כלבים לא מתועדים לספר הגידול
נקראת בישראל "מיון" ושלושה סעיפים בלבד בנוהל הגידול של ההי"ל עוסקים בה
בקצרה ובקמצנות:
36. מיון
כלבים יעשה לכלבים מהגזעים כנעני, סלוקי וסלוגי , או במידה שהגיעה דרישה ממוסדות ה- FCI בעניין
מיונים בין גזעים ו/או בגזע.
37. המיון ייעשה על ידי שופט ספציפי לגזע אלא אם הגיעה דרישה אחרת ממוסדות ה- FCI.
38. רישום
כלבי מיון בספר הגידול או/ו ספר הגידול הנלווה ייעשה על סמך אישור השופט בטופס
מבדק ייעודי, בהמלצת מקדם הגזע ובאישור וועדת הגידול המדעית של ההי"ל או
בהתאם לדרישות ה- FCI.
בואו נבין היטב
את הנוהל לפני שנמשיך.
1. הנוהל לא קובע מהיכן יכולים להגיע כלבי המיון. הם יכולים להגיע מכל מקום – מאורה בסלע במדבר, כבל מאחורי מוסך באזור תעשייה או כלביה של תנו לחיות לחיות. הכל מותר, אין שום עדיפות לשום כלב.
2. המבחן עצמו נעשה על ידי שופט צורה. הדבר היחיד שנבחן הוא הפנוטייפ של הכלב עצמו, לא שום דבר אחר. שופט צורה אינו גנטיקאי ואין לו שום דרך לקבוע אם הכלב שלפניו הוא כנעני או לא, למעט צורתו של הכלב.
3. הרישום הראשוני נעשה בספר הגידול הנלווה, המעבר לספר הגידול ה"רגיל" הוא אוטומטי בדור הרביעי. אין בתקנון התייחסות לאפשרות שהדור השני או השלישי ייראו כמו משהו אחר, הם לא חייבים במבחנים נוספים (למרות שחלק מהמגדלים נוהגים להקפיד על כך, בהתנדבות).
אז מה אנחנו עושים בינתיים? כמו שכתבתי בכותרת לרשומה הראשונה, אנחנו רוקדים על שתי החתונות. מצד אחד מסכימים שזו לא חיית בר, ומצד שני יוצאים לחפש כנענים ב"אזורי המחיה", מחפשים "להקות טהורות גזע" ומצילים אותן לטובת ספר הגידול משל היו הגורילות הגדולות של מזרח אפריקה. מצד אחד לא מפרטים ולא מעבים את מבחני המיון שבנוהל הגידול (למשל - בהוספת דרישה מינימלית לבדיגת גנוטייפ בדור שני או יותר), מצד שני ממציאים שפע של הסברים לאמירה שהכלבים דמויי הכנעני שנמצאים בעמותות מוקצים מחמת מיאוס, ולמה לכאורה אין קשר בינם לבין "הגזע הנקי", הכללה שאינה נשענת על שום נתון אמיתי.
מירנה שיבולת,
האורים והתומים בעניין הכנענים, כתבה "יש
עדיין כנענים בטבע אבל מאוד נדיר". עם כל הכבוד ויש הרבה כבוד, אני חושב שזו
טעות. לא בעובדה, ברעיון. אין ולא היו "כנענים" "בטבע". כמו
שאומר כבר שנים יוסף טוויטו, "מעולם לא היו כלבים בטבע". הכלבים דמויי
הכנעני, בין אם הם חיים ליד ישובי הבדואים במדבר, נמצאים בכלביות של תנו לחיות
לחיות או נמצאים אצל מטפחי הגזע כולם ללא יוצא מהכלל הם כנענים באותה המידה. וכל
זמן שרובם ככולם אינם כלולים בספר הגידול, כן – זה גזע נדיר.
היאלי גרוס כתבה באחת התגובות: "אם יוצאים מנקודת הנחה שבאזורי המחיה של הכנעני האוכלוסיה שומרת חוק, מעצם קיומו, זה סיפור אחד." היא יוצאת מנקודת הנחה שיש "אזורי מחיה של כנעני". בתגובה אחרת כתבה: "לגמרי במקרה פגשתי להקה, והרבה בזכות ליווי מקצועי של אסתר כהן ומירנה שיבולת, זכיתי להציל מהשטח גורים מארבע המלטות."
אבל רגע, אם הכנעני אינו חיית בר, מעולם לא היה,
על אילו אזורי מחיה אנחנו מדברים? איזה להקות יש לבעל החיים הזה? למה קבוצה של כלבים
דמויי כנעני שנמצאו בשדה הפתוח דרומית לשדרות הם, כמו שכותבת היאלי, "כנענים
צעירים, שמביאים עימם בשורה של הרחבת קווי הגידול ומאגר גנטי נקי ממחלות" והמלטה
של כלבים דמויי כנעני שנמצאה במוסך ברמלה או בכלביית תנו לחיות לחיות, הן "כלבי
עמותות שאין בינם לבין הכנעני שום קשר"? נתכבד ונביא את כולם לפני שופט צורה,
בלי לומר לו בכלל מה מקורם. אם השופט יחשוב שהם נראים כמו כנעני, נוסיף אותם לספר
הגידול. אם לא, שלום ולא להתראות.
יש נטיה לחלק מציבור הקוראים לייחס לי אג'נדות נסתרות,
דעות כאלה או אחרות. נשים על השולחן: אני לא נגד מיון. אבל אם אנחנו רוצים מיון,
בואו נהיה ישרים עם עצמנו. בואו נמיין כל כלב שנראה כמו כנעני בלי לשאול מאיפה הגיע
למבחן. הוא לא חיית בר בשום מקרה, זוכרים? תוציאו את המקור הגיאוגרפי מהמשוואה.
אבל את זה עוד יותר קשה לבלוע. כי אם ההתאחדות
הישראלית לכלבנות תתחיל לקחת כלבים חסרי תעודות יוחסין ולהכניס אותם לספר הגידול
על ימין ועל שמאל, רק כי הם נראים כמו כנעני, כל הבסיס שעליו יושבת הכלבנות הגזעית
יישמט מתחת לרגליים שלנו. כי אם כנעני כן, למה רועה גרמני לא? ואל תחזרו לסיפור הכלב
הלאומי שחי כאן בטבע, סיכמנו כבר שאין דבר כזה.
יש לי רעיון, לא יודע אם הוא ממש מוצלח אבל
שווה מחשבה: סוג של לבלוע את הצפרדע בלי לשפוך את הכנעני עם המים. זמנים קשים
מצריכים צעדים קשים.
ראשית, בואו נתקן את נוהל הגידול. נוסיף לסעיפי
המיון מעין קבלה זמנית לספר הגידול, ונדרוש אישור נוסף אחרי שלפחות דור אחד של
צאצאים יעברו גם הם, כולם, מבחן מיון. אחר כך, בואו נצא כולנו למבצע חיפוש בכל הכלביות,
בכל העמותות ובכל המוסכים ואזורי התעשייה בארץ, ונאסוף כל כלב שנראה כמו כנעני. עשרות,
מאות, הלוואי שנמצא אלפים של "דמויי כנענים". נעשה את זה לתקופה מוגדרת מראש:
שלושה חודשים? חצי שנה? לא באמת משנה. נביא את כל השופטים הספציפיים ובראשם הטובה
מכולם – מירנה שיבולת, נערוך לכולם ללא יוצא מהכלל מיונים, נמלא מחדש את המאגר הגנטי
של הגזע, ואז נסגור אותו לתמיד.
הגיע הזמן, חברים יקרים, שנחליט אם אנחנו רוצים
להשתמש בכולם או באף אחד, להמשיך להכניס כלבים לא מתועדים לספר הגידול לעד או לחדול.
ההחלטות האלו נעשו בעבר הרחוק במדינות אחרות בהרבה גזעים, ההסקי הסיבירי והמלמוט בשנות
השלושים בארה"ב הם רק שתי דוגמאות. אלה החלטות לא פשוטות, אבל בלי להעלות
אותן לדיון אנחנו נשארים עם אגדות אורבניות, מידע חסר בסיס והרבה יחסי ציבור.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה! אני שמח שיש מי שקורא את מה שכתבתי, ועוד יותר שמח שיש מי שרוצה להגיב.