אנליזה של תערוכות כלבים - פרק א'

לפעמים נדמה לי שיש שני סוגים של תערוכות כלבים. נכון יותר, כאילו יש שני סוגי התייחסות לתערוכות מצד המשתתפים בהן. כשאני אומר משתתפים איני מתכוון רק למציגים, אלא גם לבעלי הכלבים, לפעילים ולקהל שבא לצפות, וכמובן לשופט. כל אחד מאיתנו רואה בתערוכת הכלבים משהו אחר. 

אחרי מאות תערוכות כלבים שבהן לקחתי חלק – כמציג, כמארגן, מנהל זירה, מזכיר או שופט במשך כשלושים שנה ובמדינות שונות סביב העולם, החלטתי לנסות ולהסביר, בעיקר לעצמי, מה הם ההבדלים בין הגישות השונות. אני מעלה כאן על הכתב נסיון להבין מהן תפיסות העולם הכלבניות שבאות לידי ביטוי ביחס של המשתתפים לתערוכות הכלבים.

אתחיל בהסתייגות: מטבע הדברים, הרשומה הזו היא אוסף של הכללות. אי אפשר ולא נכון יהיה להדביק על אדם אחד או על תערוכה אחת תוית כזו או אחרת. ההסתכלות של כל אחד מאיתנו על העולם בכלל ועל תערוכות הכלבים בפרט מורכבת ממספר רב של אמונות, הנחות יסוד, נסיון חיים וידע מקצועי. כל אחד מאיתנו מונע מכמה יצרים, רצונות וצרכים שונים, ולכל אחד מאיתנו אופי שונה. אני מציע לראות ברשומה שלהלן רשימה של אבחנות כלליות ושממנה יוכל כל אחד מכם להרכיב מהן את דעתו על אדם או תערוכה מסויימת כל פעם מחדש.

אמשיך בהבהרה: אני כותב על "מציגים" אבל המונח עלול לבלבל. לעיתים אני קורא כך לאיש שמביא את הכלב לתערוכה, או אפילו נכנס איתו לזירה, כשברור שאני מתכוון למגדל או לבעל הכלב. בפעמים אחרות כשאני משתמש במונח "מציג" אני מתכוון לאיש המקצוע שתפקידו להראות את הכלב לשופט בצורה הטובה ביותר. הוא מקצוען והרבה פעמים מקבל תשלום עבור עבודתו זו. הוא אינו בעל הכלב ואינו המגדל שלו. נסו להבין מתוך ההקשר מתי אני מתכוון לכל אחת מהדמויות ויותר מזה – נסו לזהות את עצמכם בכל אחת מהסיטואציות המתוארות. אני מקווה שהרשומה תעזור להבין טוב יותר מי אתם ומה אתם עושים בתערוכת הכלבים.

ועכשיו, בואו נתחיל. הרשומה הזו תתיחס לסוג אחד של תערוכות כלבים, הרשומה הבאה תתיחס לסוג אחר ותשלים את התמונה הגדולה.

לסוג הראשון של תערוכת כלבים אני קורא "התערוכה הלימודית".

אם נזכור, תערוכות הכלבים נולדו אצל חקלאים שנפגשו עם כלביהם והחליפו ביניהם דעות מידע ונסיון על מנת לגדל דורות של כלבי עבודה טובים יותר. מבחן התוצאה היה המבחן העיקרי – כמה טוב תפקד הכלב, כמה טוב תפקדו צאצאיו. היו הרבה שיקולים לבחירת טיפוס או קו גידולי וכל אחד יכול היה לבחור את הכלבים שלו כראות עיניו. בהעדר תקנוני גזע וארגונים כלבניים לא היה "נכון" ו"לא נכון", היה רק "נכון עבורי" או "לא נכון עבורי". התערוכות הלימודיות הן בעיני המשך של התערוכות ההן.

הרצון להציג כלב בתערוכת כלבים לימודית נובע בעיקר מתכנית גידולית. המגדל מציג לראווה בפני הקולגות את תוצאות הגידול שלו על מנת לקבל הכרה מקצועית וביקורת בונה. קבלת משוב מאחרים מאפשרת לו להבין טוב יותר את התוצאות אליהן הגיע, את החוזקות והחולשות של הגידול שלו. המגדל בונה תכנית גידולית ארוכת טווח שתמשך שנים והוא מעוניין בכל פיסת מידע ונסיון מקצועי שיוכל לאסוף על מנת שלא לגלות בעוד כמה שנים שטעה בשיקול דעת או בהבנה, וייאלץ להתחיל את הגידול מחדש. מבחינת המציג המידע החשוב הטמון בתעודות היוחסין של הכלבים הם קוי הדם, הטיפוסיות, התכונות הגנוטיפיות והפנוטיפיות של הכלבים המוזכרים בהן, התפתחות הכלבים, והמידה שבה היתרונות והחסרונות שלהם עוברים מדור לדור. 

תוצאת התערוכה אינה החלק החשוב למגדל. הערכת השופט, ואפילו הערכת חלק מהצופים חשובות יותר. מה אומר השופט? לאילו נקודות הוא מייחס חשיבות? מה נכון בעיניו ומה לא? דעתו של השופט שנחשב ומוערך כאיש מקצוע אמיתי חשובה ביותר עבור מגדל שחושב על העתיד. הוא לא חייב כמובן להסכים עם הערכת השופט או עם דעתו אבל הוא מעוניין מאוד לשמוע אותם ולהבינן. באותה מידה בדיוק חשובה למגדל דעתו של השופט על כלבים שאינם מגידולו. גם מהערכות שניתנות לכלבים אחרים הוא יכול ללמוד באותה המידה שהוא לומד מהערכת הכלבים מגידולו. הוא אינו סופר פגמים ושגיאות – הוא מנסה להבין את הכלב שנמצא בזירה ולהבין את דעת השופט עליו. 

למגדל שמציג את הכלבים מגידולו אין עניין להטעות את השופט, שכן על אם יעשה זאת הוא יטעה בעיקר את עצמו. הוא מעוניין שהשופט יראה את הכלב באמת כמו שהוא, על כל מעלותיו ומגרעותיו. הוא מבין שאין כלב מושלם, ולכל כלב חסרונות ומעלות משלו. מאותה הסיבה מגדל גם לא יעשה מאמץ להציג כלבים שאינם מגידולו אלא תמיד יעדיף להציג את פירות התכנית הגידולית שטרח עליה. הגאווה האמיתית שלו היא לא הנצחון של הכלב אלא העובדה שהוא המגדל שגידל אותו. 

מפגש לימודי של בעלי רוטויילר, סוף המאה ה-19

 

תערוכה לימודית אינה מקום להסתיר שגיאות, בעיות גנטיות או בעיות התנהגות של כלבים, נהפוך הוא. מגדל שמציג את הכלבים מגידולו לא יהסס לחשוף את חסרונותיהם. החסרונות הם חלק מהכלב, לטוב ולרע. לכל תכונה יש מקום בתכנית הגידול והתעלמות מחלק מתכונות הכלב תביא את התכנית הגידולית למקום אחר לגמרי מהמתוכנן. יתר על כן, הכרה ו"הודאה" בחסרונות תאפשר למגדל להשיג את המטרה האמיתית שלו – לגדל דור איכותי יותר של כלבים, עם פחות חסרונות.

ההכרה באיכות הגידול חשובה, ומגדל רציני יציג את הכלבים מגידולו עד שיסיימו את קבלת התארים המקומיים. זו בעיניו הכרה מספקת לגמרי, ובדרך כלל לא יהיה לו צורך מיוחד להמשיך להציג את הכלבים במקומות נוספים, ולקבל חוות דעת נוספות. מרגע שההכרה באיכות הגידול ניתנה ובאופן ברור הכלב עשה את שלו והוא יכול לצאת ממעגל התערוכות. 

תערוכות הקראפטס הראשונות נערכו באולם תצוגות ייעודי לתערוכות חקלאיות

מציגים בתערוכה לימודית אינם בוחרים להגיע להישפט אצל שופטים מסויימים לפי העדפותיהם של השופטים בטיפוס כזה או אחר, אלא לפי הידע והנסיון המקצועי שלהם. מגדל יעדיף שופט ידען שאוהב טיפוס אחר משלו על פני שופט בור שאוהב טיפוס דומה לזה שהוא מגדל. לשופט בור אין מבחינתו ערך מוסף, והוא יחשוב פעמיים לפני שיטרח להציג כלבים לשופט כזה. מציג כזה רוצה להקשיב לשופט, לא להתווכח איתו. לשמוע, ולא בהכרח להסכים. הוא רוצה ללמוד.

מציג בתערוכה לימודית מנסה ללמוד על כלבים מקווי גידול אחרים: אצל מי יש יתרונות שהוא מחפש? אצל מי יש חסרונות שמהם הוא רוצה להתרחק? הוא ינסה להתחבר עם מגדלים אחרים, לפתוח איתם כל ערוץ תקשורת אפשרי, לפתח יחסים אישיים ומקצועיים טובים על מנת שיוכל להעזר בהם בעתיד. ההסתכלות שלו על כלבים אחרים היא הסתכלות בוחנת – הוא מחפש יתרונות יותר מאשר חסרונות. היתרונות בקוי גידול אחרים יכולים לעזור לו, אולם החסרונות שלהם יעניינו אותו פחות. גם יחסים עם מציגים, בעלי כלבים ואפילו אנשים בקהל חשובים לו מספיק על מנת להשקיע בהם. כל אדם שיכיר בעולם הכלבני יוכל להועיל לו בעתיד. הוא ישמח לעזור בידיעה ברורה שאחרים ישמחו לעזור לו כשיצטרך. מבחינתו המציגים והמגדלים האחרים אינם אויב או יריב אלא שותפים לדרך וכך יתייחס אליהם.

מציג בתערוכה לימודית מגיע להנות וללמוד. הוא חברותי, נינוח, נוטה לדבר על הכלבים ולא על בני האדם. טיפוח הכלב (סרוק והברשה וכיוב') הוא בעל חשיבות משנית בעיניו. הוא מעדיף תערוכות גדולות עם כלבים רבים ככל האפשר, הוא עסוק בחיפוש טיפוסים שונים (אם כי לא בקלות ישנה את דעתו בתגובה לדעות של אחרים). אין לו גורים למכירה, ותוצאות התערוכה בדרך כלל מספקות אותו והוא מרוצה. הוא מודה למגדלים של כלבים בבעלותו אך לא מגידולו על שנתנו לו להשתמש בהם, ואם תשאלו אותו איך היה הוא יאמר "ניצחנו", או יאמר "היה לנו כיף". כך או כך הוא יספר שהיו בתערוכה המון כלבים יפים ואיכותיים, אבל הכלב שלו, כך יאמר בלי קשר לתוצאות, הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה ותמיד יהיה האהוב עליו ביותר.

מתוך "עולם הכלב", מהזמן שבו עדיין נהגו כאן לדווח על תערוכות, לספק נתונים ולאפשר למי שרצה ללמוד מהם ולהשתמש בהם לצרכי גידול

 הבסיס להשתתפות בתערוכה הלימודית הוא, כמה לא מפתיע, ידע מקצועי. על מנת להבין את הנעשה סביב ולהפיק ממנו תועלת צריך להכיר את תקן הגזע וההסטוריה שלו, צריך להבין תנועה, תפקוד, אנטומיה וגנטיקה. צריך להבין מה כתוב בתעודת יוחסין ואיך לעשות שימוש בידע הזה לשם גידול כלבים איכותיים. ולא רק ידע צריך אלא גם בטחון עצמי. לדעת שלא תמיד מה שאומרים אחרים, גם אם הם נחשבים מומחים, ואפילו אם מדובר בשופט, יותר נכון ממה שאתם יודעים מהלימוד שלמדתם והנסיון האישי שצברתם.

סיומה של תערוכת גידול בצרפת שבה שפטתי מעל מאתיים ושלושים מלמוטים במשך יומיים. מי שלמד הכי הרבה בתערוכה הייתי אני כמובן, בית ספר כזה לא מזדמן לעיתים קרובות.

אני מודה, הפרק הזה יצא לי קצת נחמד מידי. הרשומה הבאה שתתפרסם בעוד כמה ימים תעסוק בתערוכה התחרותית, זו שכולנו מכירים היטב והיא תהיה הרבה פחות נחמדה. מי משתתף בה ולמה, מה התועלת שאפשר להפיק ממנה ומה אני חושב על כל זה - אם עניין אתכם לדעת, אתם מוזמנים להרשם לבלוג ולהמשיך לקרוא.