העבודה היא חיינו, ובהחלט בשבילנו - מבחני עבודה לכלבים.
מה אתם יודעים על מבחני עבודה לכלבים? באילו ענפי ספורט כלבניים יש
לדעתכם מבחנים רשמיים? למי זה מתאים ולמה שווה לדעת על זה?
אספר לכם, אבל קודם אני רוצה להתוודות: בתחילת דרכי הכלבנית, בתחילת שנות
השמונים של המאה הקודמת, לא ידעתי כלום וחצי כלום על עבודה עם כלבים. בשנת 1984
נכנסתי לראשונה לעולם הכלבנות. קניתי הסקי סיבירי גזעי, שלגמרי במקרה היה יפה במיוחד. מפגש מקרי
עם מי שהיה אז רכז הגידול וגר למרבה המזל (או לא, תלוי את מי שואלים) לא רחוק ממני
הביא אותי לתערוכת הכלבים הראשונה שלי. הגור שהיה בן ארבעה חודשים קיבל מקום ראשון
בכיתת הגורים, והשאר כמו שאומרים הוא הסטוריה.
שנים עברו עלי בנסיעה לתערוכת כלבים, ועוד אחת ועוד אחת, ונשביתי בקסם
של עולם התערוכות. בשנים הראשונות ההן נדמה היה לי שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות עם
כלב. זה, וסיבוב פיפי סביב השכונה. מי שהצליח "לאלף" את הכלב לשבת ולבוא
כשקראו לו נחשב בעיני לא פחות מקוסם. לא נחשפתי לשום פעילות אחרת ותחום העבודה
הכלבנית היחיד שהכרתי (וגם זה מצפיה בלבד) היה השוצהונד, הספורט הכלבני הנפוץ
ביותר אותם שנים בישראל ("הגנה והצלה" קראו לזה אז, למרות שבעצם הכלבים
למדו בעיקר משמעת והתקפה...) ושם התאמנו רק דוברמנים, בוקסרים ומליון רועים
גרמנים. הרעיון שאפשר לעבוד עם הסקי סיבירי (או כל גזע אחר) בישראל היה רחוק ולא
ריאלי בעליל. אני מודה, הייתי אז כלבן צעיר וחסר ידע לחלוטין.
בשנת 1987 נערכה בתל אביב תערוכת הכלבים העולמית של ה- FCI. במהלך אותו היום הזדמן לי לשמוע שיחה בין שני שופטים זרים שהגיעו
מאירופה וכמובן שאיני זוכר מי הם היו. הם דיברו ביניהם על כך שאין בישראל מבחני
עבודה בשום דבר, לאף גזע, ואחד מהם אמר לשני שהוא לא צופה לכלבנות הישראלית עתיד
גדול אם לא יתחילו לעבוד עם כלבים בארץ הקודש. "תערוכות זה נחמד, אבל מבחני
עבודה הרבה יותר מעניינים, ודורשים ידע גדול והרבה נסיון" הוא אמר. המשפט הזה
גרם לי ללכת לבדוק על מה מדובר.
כיוון שאינטרנט עדיין לא היה זמין, ולא היו אתרי אינטרנט ולא גוגל, לקח לא מעט זמן עד שהבנתי במה מדובר. לאט לאט גיליתי עולם של מבחני עבודה לכלבים, ולמרבה ההפתעה התברר לי שקיימים מבחני עבודה רשמיים ויותר מזה – שהם תופסים מחוץ לישראל מקום חשוב ומרכזי בעולם הכלבני. מבחני העבודה זכו כבר אז באירופה לאותו המעמד כמו תערוכות הכלבים, אך משום מה זכו להרבה פחות חשיפה ופרסום. אולי כי אנשי העבודה מדברים ומתרברבים פחות? לא יודע. במקביל נכנסתי באותן שנים לעולמם של כלבי המזחלות וגיליתי שאם ההר לא בא אל מוחמד, מוחמד יכול לעלות על מטוס ולטוס לארה"ב, ללמוד ולהתאמן ביערות המושלגים של צפון ויסקונסין.
 |
| אם ההר לא בא אל מוחמד... אני וחברים בארה"ב. |
כלב שנולד כשהוא מתאים לתקן הגזע יכול להשתתף ולזכות בתערוכות צורה.
כלב שנולד, לא עלינו, כשאינו מתאים לתקן הגזע – וחוסר ההתאמה יכול לבוא לידי ביטוי
בשן עקומה, כמה שערות בצבע הלא נכון או כל פרט שולי אחר, יכול כמובן להשתתף
בתערוכות אך אין לו שום סיכוי להצליח בהן. גורלו נחרץ ואין שום דרך לשנות את המצב.
בענפי הספורט והעבודה לעומת זאת ניתן לשפר מאוד את ההשגים (של הכלב ושל הנוהג, כל
אחד מהם בנפרד) על ידי אימון. עבודה ומאמץ מביאים לתוצאות. וזה, אם תרצו, ההבדל
הגדול בין עולם תערוכות הכלבים לעולם הספורט והעבודה הכלבניים.
בשלב זה אני רוצה לעצור לכמה דקות את הסיפור ולקחת אתכם לסיור ברשימת
מבחני העבודה הרשמיים של ה-FCI. אני מאמין שגם החברים
שלי מעולם הכלבנות הגזעית הולכים להיות מופתעים מאורך הרשימה. אל תדלגו, זה
מעניין. באמת. לפניכם רשימת תארי העבודה שניתנים מטעם ה-FCI:
- מבחנים לתואר באג'יליטי והתואר הבינלאומי בספורט זה
- משמעת רמה 1, 2 ו-3 והתואר הבינלאומי בספורט זה
- מבחן לתואר כלב שרות, מבחן לתואר כלב גישוש, מונדיאורינג, והמבחנים המתקדמים לתארים בינלאומיים בענפים אלו.
- מבחן לתואר עבודה בסגנון נורדי (מבחני אופי, משמעת, עיקוב, העברת הודעות, מציאת חפצים והגנה)ה והמבחנים לתואר הבינלאומי
- מבחן לתואר כלב הצלה ומבחן לתואר קבוצת כלבי הצלה והמבחנים לתואר הבינלאומי
- מבחן לתואר כלב מרעה בשני סגנונות – מסורתי (לא כולל בורדר קולי וקלפי) ואיסוף (רק לגזעי בורדר קולי וקלפי)
- מבחני יצר רעיה
- מבחן לתואר כלב צאן (כבשים) בשני סגנונות, מסורתי ואיסוף.
- מבחן לתואר כלב ציד מחילות
- מבחן מקיף לכלבי דקל
- מבחן לתואר כלב שרות לכלבי דקל
- מבחן לתואר כלב ציד שועלים במחילות לכלבי דקל
- מבחן לתואר כלב שרות לפוקס טרייר
- מבחן לתואר עבודה לאחר ירי לכלבי טרייר ציד גרמני
- מבחנים לתארי כלבי מזחלות
- מבחנים לתארי כלב ציד לכלבי האונד מקבוצה 6, יחידים ובקבוצות, כולל שני חלקים לעבודה לפני מציאת הציד ושני חלקים לעבודה שאחרי מציאת הציד.
- מבחנים לתארי כלב ציד לכלבי פוינטר אירופאיים
- מבחני שדה לתארי כלב ציד לכלבי פוינטר אנגליים
- מבחנים לתארי עבודה לכלבי רטריבר בסגנון אנגלי, לכלבים יחידים ולכלבים בזוגות או קבוצות
- מבחנים לתואר עבודה לספניאלים אנגליים
- מרוצי שדה לתואר עבודה לכלבי רוח
- תחרויות לכלבים עם צלחות מעופפות (נו, פריסבי. כאילו שלא הבנתם)
- תחרויות ריקודים עם כלבים
 |
| יעל וקוויק דקוטה רועי הכפר בתחרות גישוש: היעדים מכתיבים מצויינות והתמדה. |
ורק על
מנת למנוע אי הבנה וצעקות (מוצדקות!), ברור שכל תחרויות הציד למיניהן מתבצעות ללא
שום בעל חיים אמיתי שנרדף או ניצוד אלא עם בובות דמה.
 |
| הברווז עשוי מעץ, וזה לא מפריע לאף אחד. ההנאה של האחד לא באה על חשבון חיי אחרים. |
ואלה רק
ענפי הספורט המוכרים על ידי ה-FCI. קיימים עוד עשרות סוגי
ספורט שבהם מתקיימים מבחנים רשמיים על ידי גופים אחרים, מועדונים או מועדוני עבודה
במקומות שונים בעולם - עבודות הרחה, איתור, משיכה ודחיפה, טריקים שטיקים ומה לא. כדוגמא בלבד אפשר לציין את מבחני כלבי העגלות שנערכים
בארה"ב לכלבי ניו-פאונדלנד וסן ברנרד, וטר"ש עם צל"ש.
כל אחד יכול לעבוד עם הכלב שלו, להתאמן
ולהתקדם. כל אחד יכול לבחור מתוך הרשימה הארוכה הזו את הספורט שמתאים לו ולכלב,
ללמוד, להתאמן, להנות להתקדם ולהגיע להישגים. זו התיאוריה. ומה בפועל קורה בישראל?
מעט מידי. העניין הוא, למרבה הצער, שפרט לאג'יליטי, IPO ומונדאו-רינג אין פעילות קבועה ותחרותית לאף
מועדון או חוג החברים בהתאחדות הישראלית לכלבנות באף אחד מענפי הספורט האחרים.
איני מאשים איש ואיני מעביר ביקורת, אלא רק מציין עובדה. וכשאין פעילות תחרותית,
קבוצתית, עם מטרות ויעדים ברורים מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי להתמיד ברמה האישית.
כשאתה לבד, בלי שום הכרה ושום עידוד מאף אחד, בלתי אפשרי להגיע להישגים.
 |
| הרדיפה אחרי השקית. אימונים מביאים תוצאות. |
ואם הגעתם עד כאן בואו נדבר על מטרות
ויעדים.
בספר שלי על רכבות כלבים כתבתי כך:
"הכינו תכנית אימונים כתובה. אי אפשר לאמן כלב ברצינות ובמקצועיות ללא תכנית מסודרת, קבועה מראש. התכנית צריכה לכלול את המטרות אותן אתם רוצים להשיג מבחינת לימוד הפקודות, המרחקים והמהירות, תכיפות האימונים ולוח זמנים עם אבני דרך. תכנית זו תאפשר לכם לעקוב אחרי ההישגים של הכלב, ולגלות בזמן אי התאמה בין התכנית להישגים בפועל, אי התאמה שיכולה לנבוע מסיבות רבות, החל מטעויות בעבודה ובאימון ועד בעיות רפואיות או מנטאליות של הכלב. ככל שתגלו זאת מוקדם יותר יהיה קל יותר לטפל בבעיות ולפתור אותן."
"כדאי לבנות לא רק תכנית אימונים ארוכת טווח, אלא להכין מראש "מערך שעור" לכל אימון ואימון. אם תדעו מראש את חלוקת הזמן במהלך האימון בין חימום, לימוד, התנסות ותרגול תוכלו לנצל את זמנכם ואת הריכוז של הכלב בצורה הרבה יותר טובה, ולהגיע להישגים ולמטרות שהצבתם בזמן הקצר ביותר."
על מנת להצליח להתמיד
בעבודה עם כלב צריך, לדעתי, שלושה דברים: ידע תיאורטי מקיף אודות הספורט, חברה של
משוגעים לדבר נוספים, ומטרה ברורה. ומה יכול להיות מטרה טובה יותר מאשר לעבור מבחן
עבודה רשמי ולקבל תואר עבודה עבור הכלב.
גדוד רכבי הכלבים בישראל הוא המסגרת החברתית שהקמתי בפייסבוק לעוסקים
בספורט רכבות הכלבים. המאלפים המוכשרים צחי מלמד, אליקו כהן סתוית בודין ואחרים
הקימו לאחרונה מסגרת לאימוני פריסבי עם כלבים וכבר הספיקו להשתתף ולזכות בתחרויות
באירופה. איתי סטאסין וחבריו הקימו מסגרת לאימוני מונדיאו רינג וגם הם כבר חזרו
מאירופה עם גביעים מרשימים. אילו מסגרות עבודה כלבניות יצליחו להתמיד ולשרוד לאורך
זמן? מה התפקיד שישחקו האליפויות הבינלאומיות, התחרויות והתארים בהפיכתם של ענפי
הספורט הללו לקבועים בנוף, לחלק מהתרבות הכלבנית בישראל, ולא לאפיזודה חולפת? ימים
יגידו.
אני לא חושב שיש צורך להמתין עד שההי"ל, או חוגים והמועדונים
החברים בה יקימו מסגרות אימון ועבודה שיהיו פתוחות לכולם. נהפוך הוא: אני מאמין
שהשינוי כבר החל, הוא מתגלגל והוא בא מהשטח. אנשי מקצוע ובעלי כלבים מכל הגזעים,
כולל כלבים מעורבים רבים, גילו את האפשרויות לעבודה עם הכלבים, גילו את האפשרויות
השונות להציב מטרות בדמות מבחני עבודה ותארים רשמיים (או חצי רשמיים) ובשטח כבר
רואים מאות מהם נהנים מעבודה משותפת עם הכלבים שלהם. מבחני העבודה מהווים יעד
לחלקם, ובוודאי נותנים אפשרות לתכנן תכניות אימון, להתקדם, ולהנות מהשגים.
רשימת האפשרויות כל כך גדולה, אל תעמדו מהצד. אל תסתפקו בטיול פיפי,
או בליטוף של הכלב. אין סיבה שהכלב שלכם לא יהנה מספורט, ואתם מהשותפות ומהפעילות.
רק תבחרו ותתחילו. היעדים והמטרות שתציבו יהיו חלק משמעותי מההתקדמות ומההנאה.
ואל תשכחו לשתף את הרשומה עם חברים ובקבוצות הפייסבוק. מי יודע, אולי בזכותכם יקבלו עוד כמה כלבים חיים חדשים, שמחה בריאות ואריכות ימים.
ואל תשכחו לשתף את הרשומה עם חברים ובקבוצות הפייסבוק. מי יודע, אולי בזכותכם יקבלו עוד כמה כלבים חיים חדשים, שמחה בריאות ואריכות ימים.
קודם כל חשוב לי לציין שנהניתי מאוד לקרוא.
השבמחקאני רוצה להתייחס בצורה ספציפית שנושא שנוגע לי ולכלבי האישי - מבחני צייד לכלבי פויינטר/רטריבר(נו...״ורסטיליים״).
בכדי לבדוק יכולת עבודה אמיתית של הכלב בשדה בצייד ציפורים - חייב להיות שימוש בציפורים אמיתיות וחיות, בכדי להרגיל כלב לקול של ירייה ולהתנהגות נכונה בזמן ולאחר הירי - חייב להיות שימוש בכלי ירי אמיתי ובכדי לבדוק יכולת של כלב להביא את הצייד חייב להיעשות שימוש בציפורים אמיתיות. אף על פי שאני תומך מאוד בצייד חוקי, מוגדר ומסודר, ניראה שרוב קהילת בעלי הכלבים בארץ לא חולקת איתי את התשוקה הזו או את ההבנה שהשימוש באותם אמצעים אכן חשובים כדי לקבוע את היכולת של הכלב בעבודה. וכן, אני מסכים, הפעילות הזו יכולה להתאים לכלל הכלבים המעוניינים בה, אין צורך בתעודה כזו או אחרת או בהשתייכות לגזע מסויים כל עוד הכלב מביע רצון לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר מבחינתו. אבל, וזה אבל גדול - מבחנים אלה נמצאים בראש ובראשונה כדי לבדוק יכולת של כלבים על מנת שיוכלו לעבוד בצייד(ולא בעולם פיקטיבי, בו, כמו שהמועדון המכובד שלנו טורח לציין מדי שנה בתערוכתו ״אצלנו צדים רק אהבה״)ולמנוע מקרים טרגיים של פציעה בעבודה ואפילו מוות, בנוסף למנוע מקרים של אובדן הציד או השארת חיה פצועה וסובלת בשדה(מפני שהכלב לא מורגל לתחושת בעל החיים בפה שלו ויסרב להביא, או כלב שלא מורגל לריח של בעל חיים ולכן לא ימצא אותו. מעבר לזה שהריגת חיה לשווא היא נוראית ולא מכבדת בדיוק באותה המידה, אבל זה כבר נושא אחר). לפני כעשור התקיים בארץ מבחן ציד יחיד, שאמנם ככל הניראה היה יוזמה נהדרת, אבל הקשר בינו לבין מבחן ציד היה מקרי לחלוטין. כשניסיתי לברר עם המועדון לגבי מבחן או חוג לעבודת צייד נתקלתי במן מחסום בלתי ניראה. בסופו של דבר החלטתי לנסות לטוס עם הכלב שלי לקורס עבודת צייד ייעודית בהונגריה(ניסיון שהעלה חרס עקב סיבות כלכליות בין היתר)מאחר וזו הייתה כניראה הדרך היחידה. יש בארץ מספר דיי קטן של אנשים שעשו את זה, אבל ניראה שאף אחד מהם לא מוכן להרים את הכפפה ולפתוח קורס כזה. אז איפה אני היום בכל הנושא הזה? היום אני עובד בצורה עצמאית(וסביר שלא מתאימה לעבודה באמת) עם הכלב האישי שלי על בדיקת יכולות שאני חושב שנכונות לעבודה בשדה - בעוד שחלק נכבד מאוד מהכלבים שמורבעים במועדון בו אני חבר נכנסים להתקפי חרדה בזמן זיקוקים(שזה ההפך הגמור ממה שרצוי מכלבי ציד), הפעם האחרונה שנתנה להם האופציה לעבוד מול ריח ותחושה של חיות בר הייתה כניראה בחלומות הלילה, מצלמים אותם מסתכלים על יונה וטוענים שהם ״ציידים מלידה״ ומרביעים אותם על צבע הפרווה, אופי העיניים וצבע נביחות התיסכול שלהם. כמובן שיש מגדלים ובעלים שנוהגים כנגד הכלל, אבל רובנו דיי תקועים.
אהלן אריק ,
השבמחקנהניתי לקרוא עד מאוד את הפוסט הנ"ל.
אשמח אם תוכל להרחיב על המבחנים לתואר עבודה בסגנון נורדי.
תודה וחג שמח
היי אריק, מאוד נהנתי לקרוא.
השבמחקתוספת קטנה לרשימה שלך,
בארץ מתקיימת ליגה מסודרת זו השנה השנייה ברציפות, של תחרויות רעייה בסגנון איסוף לבורדר וקלפי. ובקיץ האחרון אף יצאו שני מתחרים לאליפות העולם וייצגו את ישראל בפעם הראשונה בהיסטוריה. אנו נשמח אם תבוא לצפות בספורט המרתק והיצרי הזה.